מה בבלוג ולמה?

מטרות הבלוג להביא לידיעתכם מידע מגוון על זכויות הילד. בכוונתי לשתף אתכם, ילדים הורים ומורים - בידע ומידע שאספתי במשך 20 שנות פעילות אקדמית וציבורית בתחומים שונים של זכויות הילד בעיקר בתחום החינוך והכשרת מורים במכללת סמינר הקבוצים בתל-אביב, באגודה הבינלאומית לזכויות הילד ובועד הישראלי למען יוניסף. כפעילה וחוקרת של זכויות הילד אני מייחסת חשיבות רבה להעלאת אמנת זכויות הילד על סדר היום של אנשי חינוך, חברי-כנסת בשדולה למען הילד, ובין הורים וילדים.בלוג זה- אמור להיות כתובת לילדים, הורים ומורים שרוצים לדעת יותר על זכויות הילדים בישראל ובעולם.

בקרוב תמצאו בבלוג:

- מאמרים והמלצות על ספרים ותוכניות לימודים ומערכי-שיעור המאפשרים שילוב של אמנת זכויות הילד בתוכנית הלימודים.
- רשימת כתובות של ארגונים שעוזרים לילדים במצוקה
- פינה לציורים שירים וסיפורים של ילדים
- אירועי אקטואליה: קטעי עיתונים ותגובות והארות הנוגעות לזכויות הילד

כתובת לשליחת מכתבים וציורים – e-mail: rina.yitzhaki@gmail.com

יום שני, 15 במרס 2010

תרבות של זכויות וילדים בתרבות צריכה

בימים אלה מציינים ברחבי העולם את יום הצרכן. לא ממש קשור לילדים? אז זהו שכן. אם תקראו את דבריה של ליהי, תסכימו שגם ילדים הם "צרכנים" - בשלב ראשון אתם מתווכים עבורם את ההיצע העצום של "חברת השפע" - וכך, בשיתוף פעולה מדהים עם התקשורת ובעיקר עם הפרסום - אתם יוצרים אצלם את הצורך המדומין, לצריכה של מוצרים... מכאן עד להודעה חדשה.
השנה מתמקד יום הצרכן בכמה עניינים - בין היתר זכויות. לדוגמה: מצוטט ילדים בתרבות צריכה: http://cafe.themarker.com/view.php?t=1506435

5. הזכות להישמע
זכויות הצרכנים צריכות להילקח בחשבון בכל, בניסוח ובביצוע מדיניות כלכלית כוללת. הצרכנים יהיו מיוצגים בגופים ממלכתיים או פרטיים הקובעים את המדיניות הכלכלית וכן יהיו שותפים בתהליך פיתוח מוצרים ושירותים חדשים עוד לפני יצורם ושיווקם.
זכות הצרכן להישמע בכנסת או בכל גוף ציבורי אחר בטרם יוחלט וייקבע חוק או צו הדנים בכל אחד מתחומי הצרכנות.

6. הזכות להסדר הוגן של סכסוכים
הזכות להסדר סביר בעקבות תביעות צודקות, לרבות הזכות לקבלת פיצוי במקרה של מוצרים פגומים, שירותים חלקיים ואפילו ייצוג לקוי של האינטרס הישיר של הצרכן במקרה של דיון משפטי.
לרשות הצרכן חייבים לעמוד סיוע משפטי בתנאים סבירים ומוסד שניתן להלין לפניו בתביעות קטנות.

אני מבקשת להדגיש כי זכויות הילד - מגדירות את זכות הילד להישמע, וזו לשון ההגדרה, כפי שהיא מופיעה באמנת האו"ם לזכויות הילד:

"

המדינות החברות יבטיחו לילד המסוגל לגבש דעה משלו את הזכות להביע דעות אלה בחופשיות בכל

העניינים הנוגעים לו, ויתנו לדעותיו של הילד משקל ראוי, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו" אמנת האו"ם, סעיף 12

האם ילדכם "מוסגל לגבש דעה משלו?" האם הוא יכול לבטא את דעותיו - בבית, בגן, ובבית הספר - בחופשיות? (ללא חשש מעונש או לגלוג...) והעיקר - האם מתייחסים לדעותיו בכבוד? - כלומר מתייחסים ל"שכל דבריו" ולא לעובדה שהדובר הוא ילד או ילדה?

אמנת זכויות הילד - היא אמנה בינלאומית שמדינת ישראל חתמה עליה ועל כן זכויות אלה הן זכויות של כל הילדים.

מתפקידנו ליידע את הילדים על זכויותיהם - הם צרכני הזכויות האלה....


בברכה

רינה


יום שישי, 12 במרס 2010

לראות ליהנות ולהחכים. במקום סיסמאות ריקות...

כולנו נחשפים לבעיות החינוך, העדר המשמעת אובדן דרך ומבוכה גדולה מול התמוטטות ערכי יסוד שליוו אותנו שהים רבות.

רבים אומרים לי "שהילדים של היום - זה לא הילדים שאני היכרתי, פעם" אז ראשית הפעם שלי הוא לא כל כך רחוק, וטבע האדם ככל הידוע לי אינו משתנה בשנים אחדות... מנהגים יכולים להשתנות, אידיאולוגיות משתנות. וילדים אינם אלא המראה שמשקפת את השינויים שלנו, הוריהם ומוריהם. לא תמיד מה שרואים במrאה מוצא חן בעינינו, וכולנו מכירים את הכעס על המראה המעוותת ומסלפת את דמותנו.

אז בכל זאת דרוש קצת אומץ. במקום לחפש אשמים, בוא ונלמד, נבהיר לעצמנו איך... כן, איך ניתן לשפר.

ידיד פרסם בקפה ד מרקר http://cafe.themarker.com/view.php?t=1501398

סרט מרתק. למה שלא תקדישו לו שעה מזמנכם... משתלם לפחות ברמת מצב הרוח, אם לא יותר.


להלן הסרט " כשהאסימונים נגמרים " .

בהנאה

http://video.google.com/videoplay?docid=8959233021670235795&ei=C_SYS9yCBYrk-Ab0rMjbAg&q=When+the+Chips+are+Down#

יום שבת, 27 בפברואר 2010

כמה מאפיינים של מקום ידידותי לילדים:


הי לכולכם

האם אתם מרוצים מאיכות החיים של ילדיכם בעיר / ישוב בו אתם גרים?

- האם הילד שלכם יכול ללכת בעצמו לבית הספר?

- האם יש מקומות בטוחים למשחקי הילדים?

- האם יש פיקוח על מוצרים שנמכרים לילדים?

- יש לכם גני-שעשועים במרחק הליכה?

- יש שירותים מתאימים לילדים?

- י שטלפון נגיש להזעקת עזרה? קו אדום?

מה בעצם חסר? מה הייתם מוסיפים?!


יום רביעי, 24 בפברואר 2010

וועדת זכויות הילד - בכנסת...עיר ידידותית לילדים


"עיר ידידותית לילדים" רינה יצחקי

היום, 23 לפברואר 2010 בוועדת זכויות הילד, בכנסת, התקיים בהשתתפות ח"כים, ראשי ערים, ראשי-מועצות, מנהלי ארגונים,יהודים וערבים - דיון על "עיר ידידותית לילדים". ליתר דיוק הכוונה הייתה לבחון הצעה שהעלה ד"ר יצחק קדמן – יו"ר המועצה לשלום הילד, להכניס את הנושא לסדר היום החברתי ולהכריז על תחרות בין ערי ישראל – על "עיר ידידותית לילדים".

משתתפי הדיון קבלו מידע ראשוני על הנושא, שהוכן על ידי אתי וויסבלאי ממרכז המחקר והמידע בכנסת . בדפי המידע הסבר על המשמעות של "עיר ידידותית לילדים"? – הסבר מפורט הכולל את תולדות הרעיון שמקורו באו"ם, ומדובר באסטרטגיה, עירונית לקידום מעמד הילד.

במרכז הדברים: "הזמנת הישובים, והקמת מנגנונים להשתתפות הילדים ולהתחשבות בהם בתהליכי קבלת החלטות ברשות המקומית, ועוד קריטריונים רבים שיש לקיים כדי לעשות את העיר לידידותית, דוגמת:

לתת לילדים את

- האפשרות לבטא את דעותיהם לגבי פני העיר שבה היו רוצים לחיות …

- להשתתף באופן פעיל בחיי המשפחה, הקהילה והחברה

- לקבל שירותי בריאות, רווחה בסיסיים

- להיות מוגנים מפני ניצול, אלימות והתעללות

- ללכת בבטחה ברחובות העיר

- לחיות בסביבה לא מזוהמת

- להשתתף באירועים תרבותיים וחברתיים.

במידע מצוין שארגון יוניסף קרן האו"ם למען הילד – מפתח את הנושא ברחבי העולם.

בישיבה נוכחה נציגה של "עמותת יוניסף בהקמה" הגב' תמר שחורי והיא אמרה שיוניסף תשתתף ביוזמה החדשה.

נכון לעכשיו, יש נכונות לקדם את הנושא מצד ראשות השלטון המקומי וועדת הכנסת לזכויות הילד, מפעל הפיס, ארגון ב"טרם" ואחרים.

בהמשך הדיון, הביעו רוב המשתתפים, חברי הכנסת וראשי הערים והארגונים, את דעתם ועל פי רוב את נכונותם לקדם את הנושא. מן הדברים עלו בעיקר יוזמות שונות למען ילדים שכבר מתקיימים, דובר על קשיים, על הבדלים משמעותיים בין ילדי המרכז והפריפריה. בעוד שיעל דיין חברת מועצת העיר תל אביב גאה במגוון השירותים שתל אביב מציעה לילדיה, כולל ילדי העובדים הזרים ומבקשי המקלט, אמר ראש מועצת .... שעירו היא עיר מאוד לא ידידותית לילדים בעיקר בגלל מצב סוציו אקונומי ירוד. נציג של הישוב רהט סיפר על מצבם הקשה של הילדים בעירו, עיר מוכת אבטלה. אחוז גבוה מאוד מן האוכלוסייה הם ילדים ואין להם שירותים מינימאליים.

לקראת סיום, מצאתי לנכון לומר כמה מילים שהתייחסו לדיון:

"נמצאים כאן אנשים שעושים כל אחד בדרכו ובתפקידו דברים מצוינים עבור הילדים. דברים טובים לילדים, ספריות גני שעשועים , מופעים וחוגים למיניהם היו בעולמנו גם לפני יוזמת האו"ם ל"עיר ידידותית לילדים" – אז מה ההבדל?

עיר ידידותית במתכונת יוניסף והאו"ם - מבוססת על גיבוש מדיניות חדשה ומקיפה ביחס לילדים. במרכזה תפיסה חדשה של הילדות, הרואה את הילד כ"אדם נושא זכויות". גיבוש מדיניות מתאימה צריך להוביל לחקיקה. למה? כי החוק נותן לדברים אל הלגיטימציה, וכדי לקיימו וליישמו יש להקצות לכך תקציבים. בעקבות חקיקה ותקצוב – חשוב ביותר להכשיר את כל העובדים לקראת התפיסה החדשה. לדוגמה, תפיסה זו כוללת את "זכות הילד להישמע ולהשתתף"... הגישה המסורתית אינה מעניקה לכך חשיבות רבה, ולעומתה, בעיר ידידותית זהו קריטריון מרכזי. כדי להביא להשתתפות ילדים בצוותים של מקבלי החלטות, יש להכין לכך גם את המבוגרים וגם את הילדים.

לסיכום:

כדי להצליח בכך דרושה מדיניות, חקיקה, לגיטימציה, תקצוב והכשרת העובדים בכל הרמות"

מ"מדינת סטארט אפ" לחינוך !!!

"די להלקאה העצמית – לאחרונה התפרסם בארה"ב ספר חדש: "ישראל מדינת הסטארט-אפ", שמנסה לנתח איך מדינה כל כך קטנה מייצרת כל כך הרבה חברות הזנק. אחד מהבונוסים של ישראל מסתבר, הוא השירות הצבאי בצה"ל- העובדה שמאפשרים לחברה צעירים לנהל מערכות ליזום וליצור. לדעתי, צריך ליישם זאת גם בתיכון- יש ללכת לכל איי החדשנות והסטארט-אפ כי שם אפשר להיות גמישים וחדשנים, לדבר בשפה של התלמידים".

זוהי תחילתה של רשימה איכותית מעניינת ויעילה. להמשך הרשימה הקליקו

http://education.israelnow.co.il/a767-איים-של-חדשנות#15

להלן תגובתי לכותבת:

יישר כוח!

יש לקרוא כתבה זו בעיון בפתיחות ורצון טוב!

היא מגלמת בתוכה ניצוץ של תקווה למערכת המרוסקת והמותשת שלנו.

הגיע זמן שאנשים כאלה יעמדו במרכז הבמה במקום "המענישים" והמתבכיינים"

מובאת לפנינו גישה שמבקשת הכרה בצורך לשנות, פתיחות והעזה. אפילו נכונות לטעות.

כזכור רק מי שלא עושה לא טועה אף פעם. טעות היא מצב של למידה.

ממליצה לקרוא, ואולי....בא לכם רעיון טוב?

לא רק אובמה יכול... גם אתם ידידי המורים! תנסו!!!

יום שישי, 19 בפברואר 2010

מה יש לנוער להגיד על כל זה?

בתוך כל הבלגן, מה יש לנוער להגיד על כל זה?     טל רביוב 16.02.2010 15:14

המון נאמר בכנס לשלום הילד שנערך השבוע בבאר שבע, והפעם: מה יש לנוער להגיד, מפיה של יו"ר ועדת נוער וקהילה של מועצת התלמידים והנוער הארצית



קראו את הכתבה כולה ב:
http://education.israelnow.co.il/a1073-בתוך-כל-הבלגן-מה-יש-לנוער-להגיד-על-כל-זה

להלן ציטוט הפסקה האחרונה:

"כשנשאלה על-ידי מנחה הפאנל, אורי בינדר, האם לדעתה האחריות לבעיית השתייה מוטלת על המבוגרים ועל חברי הכנסת, ענתה נופר: "לא. אי אפשר להטיל את כל האחריות על המבוגרים, אבל כבני נוער, אנו כן מצפים מהמבוגרים ומחברי הכנסת להיות מספיק אמיצים כדי לטפל בשורש הבעיה, ולא לברוח מטיפולה באמצעות הצעות חוק מיותרות ותכניות שאינן מטפלות בשורש הבעיה. בנוסף, אנו תמיד מצפים מחברי הכנסת להוות דוגמה אישית ולא לשכוח את אחריותם הציבורית"

ראשית יש לברך על הבאת דבריה של נופר יו"ר ועדת נוער וקהילה של מועצת התלמידים והנוער הארצית - לידיעת הציבור. בכך נענה העיתון ליישום אחת מזכויות הילד היותר חשובות: "הזכות להישמע"! אמנת האו"ם לזכויות הילד סעיף 12


נדמה לי שבסוגיה זו, אין ערוך לשמיעת דעותיהם של הילדים והנוער – כדי להבין ולשפר. קראתי את דבריה של נופר. והייתי רוצה לשמוע דעות נוספות ורבות ככל האפשר – לא רק של יו"ר מועצת התלמידים...
לגבי הפיסקה שציטטתי: היא ממש צודקת.
היא אומרת לנו המבוגרים: אתם מתעסקים בענישה ויש לעסוק במניעה. עלינו להתחיל בשלב של חוסר הנחת וחוסר העניין – בתחילתו של ה"שיעמום". יש לפתוח לכל כיוון אפשרי את מושג השיעמום. לאפשר הצגת אתגרים. ולהקשיב גם לביקורת. לילדים יש מה להגיד לנו – איפה הם יכולים לעשות זאת? איפה מתאפשר להם ולנו לדבר בגובה העיניים?

כאן מתחילה הדרך! לכאן, לעניות דעתי, מזמינה אותנו נופר. וכזכור היא מייצגת את התלמידים. אולי לא את כולם – אבל חלק ניכר מהם.
מצפה לתגובותיכם –
רינה

"די להלקאה עצמית" - יישר כוח לרעיון טוב...

"די להלקאה העצמית – לאחרונה התפרסם בארה"ב ספר חדש: "ישראל מדינת הסטארט-אפ", שמנסה לנתח איך מדינה כל כך קטנה מייצרת כל כך הרבה חברות הזנק. אחד מהבונוסים של ישראל מסתבר, הוא השירות הצבאי בצה"ל- העובדה שמאפשרים לחברה צעירים לנהל מערכות ליזום וליצור. לדעתי, צריך ליישם זאת גם בתיכון- יש ללכת לכל איי החדשנות והסטארט-אפ כי שם אפשר להיות גמישים וחדשנים, לדבר בשפה של התלמידים".

זוהי תחילתה של רשימה איכותית מעניינת ויעילה. להמשך הרשימה הקליקו
http://education.israelnow.co.il/a767-איים-של-חדשנות#15

להלן תגובתי לכותבת:

יישר כוח!
יש לקרוא כתבה זו בעיון בפתיחות ורצון טוב!
היא מגלמת בתוכה ניצוץ של תקווה למערכת הרוסקת והמותשת שלנו.
הגיע זמן שאנשים כאלה יעמדו במרכז הבמה במקום "המענישים" והמתבכיינים"
מובאת לפנינו גישה שמבקשת הכרה בצורך לשנות, פתיחות והעזה. אפילו נכונות לטעות.
כזכור רק מי שלא עושה לא טועה אף פעם. טעות היא מצב של למידה.


ממליצה לקרוא, ואולי....בא לכם רעיון טוב?
לא רק אובמה יכול... גם אתם ידידי המורים! תנסו!!!
רינה יצחקי    http://www.my-rights.org.il/